"אתה מחבל, נאצי", הטיחו חוקרי השב"כ בלוחם שסיכל פיגוע

בימים כתיקונם, אביגיל מאירוביץ' היא מורה לאזרחות. רק לאחרונה הגישה את תלמידותיה לבגרות, ואחד הסעיפים שהן יודעות לדקלם היטב קשור לזכות האזרח להליך הוגן, כחלק מסל זכויות האדם במדינה דמוקרטית. בתוך הזכות להליך הוגן, יודעות התלמידות לציין את זכותו של אדם עצור למפגש עם עורך דין. אבל בשבוע האחרון חוותה המורה לאזרחות סטירת לחי מהדמוקרטיה הישראלית, כזו שלחלוטין לא עולה בקנה אחד עם החומר התאורטי לבגרות. "אני אצטרך להגיש לבגרות גם בשנה הבאה", היא אומרת ל'בשבע', "ואני לא יודעת מה אעשה. איזו מין דמוקרטיה זו?"

אהרל'ה ואביגיל מאירוביץ' לא שיערו מעולם שייקלעו לסיטואציה הקפקאית, ולא פחות מכך מפחידה, שבתוכה הם התגלגלו במשך שישה ימים. שניהם אנשי חינוך ותיקים, תושבי אבני חפץ, הורים לאחד עשר ילדים, שבשנתיים האחרונות מסרו את הנפש חודשים ארוכים בלחימה אינטנסיבית בחזיתות השונות. בזמן שבו אנו מדברות, שישה מילדיה משרתים כלוחמים, ועוד שני חתנים מגויסים גם הם למילואים.

ביום רביעי שעבר, לפנות בוקר, נלקח בנה – לוחם מילואים מוערך בן 25 מגדוד דוכיפת, שעשה חודשי שירות ארוכים בעזה וביהודה ושומרון – למעצר שב"כ. ביום שני השבוע, אחרי שישה ימי חקירה קשים, ולאחר שהוטל עליו הכלי הדרקוני של מניעת מפגש עם עורך דין, החליט בית המשפט לשחררו למעצר בית בן שלושה ימים. מוקדם יותר באותו בוקר גם הוסר במפתיע איסור המפגש עם עורך דין.

ששת הימים במרתפי השב"כ, שבהם לא היה עימו כל קשר בהוראת השב"כ והפרקליטות, היו ימים של חרדה ממשית של בני משפחתו לגורלו. לאחר ששוחרר, התברר שדאגתם לא הייתה לשווא. אומנם למדרגת העינויים של מקרים דומים שמוכרים מההיסטוריה הלא מחמיאה של המחלקה היהודית בשב"כ לא הגיעו במקרה הזה, אבל מניעת המפגש עם עורך דין אכן הולידה תנאי חקירה קשים מאוד, כפי שמספר עורך הדין שפגש בו, נתי רום מארגון 'חוננו'. הלוחם, ששמו עדיין חוסה תחת צו איסור פרסום לצד פרטים נוספים מהפרשה, סיפר על מניעת שינה קיצונית – חמש שעות שינה בשלושה ימים, כיסוי עיניים כאחרון המחבלים, תא מעצר קטנטן של ארבעה מטרים מרובעים, חקירות מתישות במשך ימים שלמים, וקללות ונאצות של החוקרים כגון "מחבל" ו"נאצי". כל זאת, נזכיר, יחס שמעניקה מדינת ישראל ללוחם מוערך על ידי אחיו לנשק, שלחם בקרבות מסוכנים ושירת מאות ימי מילואים בשנתיים האחרונות בעזה וביהודה ושומרון.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת חגית רוזנבאום הכנסת מחוקקת, הפקידים מתעלמים, בג"ץ פוסל והמחבלים נהנים

עוד מאת חגית רוזנבאום המדיניות שמפלה לרעה יישובים יהודים בגליל נעצרה. בינתיים

הרזומה האפל של המחלקה היהודית בשב"כ מלמד שימי חקירה תחת מניעת מפגש עם עורך דין משמשים כלי דורסני לסחיטת הודאות מהחשודים בדרכים שהולמות משטרים אפלים. כך הושגה למשל בתיק דומא הודאתו של עמירם בן אוליאל, שעונה קשות במשך כמה ימים ללא אפשרות מפגש עם עורך דין, מה שהוביל להרשעתו על סמך הודאה לא קבילה ושליחתו לריצוי עונש מאסר עולם.

כדרכו של השב"כ, ככל שהתיק מחורר יותר – כך האמצעים הדרקוניים חמורים יותר, כדי לנסות לייצר בכל זאת יש מאין. תיקים דומים רבים הסתיימו בלא כלום, אבל במחלקה היהודית מתעקשים בכל פעם למלא בלון של אוויר חם גם בידיעה שהוא יתפוצץ לבסוף. אבל מדוע בעידן שבו דוד זיני הוא ראש השב"כ נמשכת התנהלותה חסרת הרסן של המחלקה היהודית בארגון? מדוע מי שטרח למחוק את המושג "טרור יהודי" מהארגון אינו עוצר את רמיסת זכויות האדם במחלקה שתחת אחריותו?

לא מיותר להזכיר בהקשר זה את ההקלטות הידועות לשמצה של ראש המחלקה היהודית, שדיבר על השלכת מתנחלים לתאים עם עכברים, בלי ראיות. הזעזוע שהשתרר אז סביב ההקלטות נדם, והעכברים ממשיכים לארח מתנחלים במרתפים באין מפריע. ואולי אחוזים מההיתר שעשה לעצמו השב"כ הפעם שייכים לקולות שהצטרפו לאחרונה לקמפיין "אלימות המתנחלים", ויצרו אווירה ציבורית שמאפשרת לשב"כ את השימוש בכלי האנטי־דמוקרטי במקרה הזה.

לפחות שההליך יהיה הוגן

הלוחם שנעצר נחקר בחשד לאירוע שהתרחש לפני כחודש סמוך לכפר קוצרא בשומרון. האירוע – שלכל הדעות, הן על פי סרטון שמתעד אותו, הן לגרסת השב"כ והן לדברי השופטת – החל כאירוע טרור של ערבים מהכפר שיידו אבנים אל רועי צאן יהודים. לטענת הפורעים הערבים, העימות הסתיים בירי של חייל צה"ל, לכאורה החשוד שנעצר, לעבר אחד ממיידי האבנים – שנהרג. הלוחם נמצא עדיין בשירות מילואים. ביום רביעי שעבר, בחמש לפנות בוקר, הוצא ממיטתו בבסיס על ידי אנשי השב"כ והמשטרה ונלקח לבית הוריו באבני חפץ. ההורים נבהלו מאוד לשמוע דפיקות בשעה כזו, במיוחד נוכח החשש המקנן בליבם לשלום ילדיהם הרבים בחזיתות השונות. הבן התקשר מבחוץ ואמר לאב שהוא פה עם משטרה ושב"כ, מה שהלחיץ את ההורים עוד יותר. חיפוש שנערך על ידי אנשי השב"כ בחדרו של הבן לא הניב מאומה, ומאז נותק הקשר עם הבן למשך שישה ימים.

"התחושה קשה מאוד", אומרת לנו האם אביגיל השבוע, "תחושה של נבגדות מאוד גדולה מטעם המדינה. אנחנו כל כך מחנכים את הילדים לאהבת המדינה, לכבוד למדינה, למערכות שלה, להיות שומרי חוק", היא אומרת בכאב. המעצר באישון לילה, ההגעה המלחיצה לבית ההורים, ובעיקר מניעת המפגש עם עורך דין, שכיווצה את לב האם שלה בפחד תמידי, פוערים בור של כאב וכעס בקרב בני המשפחה הכל כך לוחמת הזאת.

"אנחנו אפילו לא יודעים אם הוא היה נוכח בכלל באירוע הזה, ואם כן – האם הוא זה שירה, או אם ירו בכלל, הכול בסימן שאלה גדול", היא אומרת, "לא מגיע ללוחם שחודשים רבים לחם בעזה וביו"ש, מסר את נפשו להגן על המדינה, ולידו נהרגו חברים טובים שלו, לא מגיע לא לו ולא למשפחה שלנו היחס הזה. היו צריכים לפחות לתת לו את הזכות להליך הוגן".

המתח לא הרפה מאביגיל בימים הללו של חוסר הידיעה. יהודים שנחקרו בשב"כ ללא מפגש עם עורך דין, יצאו עם סיפורים על עינויים קשים והתעללות שנחקקה בסיוטיהם גם שנים לאחר מכן. "לא ידענו עליו שום דבר, לא מה מצבו הפיזי או הנפשי, ולא באילו תנאים מחזיקים אותו. ביום רביעי הוא אמר שביקש רופא ולא נתנו לו. וזה כל כך מקומם. הזכות לעורך דין כל כך בסיסית, לכל רוצח במדינה נותנים את הזכות הזאת! למה להתנהג אליו כאל אחרון המחבלים? זה לא שהוא יצא בתאוות רצח לכפר ערבי והתחיל לירות. הם מודים שזה לא הסיפור בכלל. רוצים לחקור? בבקשה, אבל יש דרך לחקור".

"אני לא יודע מה איתכם, אבל לי זה לא נשמע הגיוני", כתב השבוע בפוסט כואב אורי מאירוביץ', אחיו של הלוחם, ולוחם בעצמו, "לקחתי חלק בחקירות שב"כ בזמן המלחמה, חקרנו מחבלים בעזה כדי להוציא מידע על חטופים ולהחזיר אותם הביתה. אני יודע בדיוק איך נראית חקירה של שב"כ וכשאני חושב על אחי עובר את זה, אני מתחלחל. זה לא נתפס שלוחם מילואים מקבל תנאים ויחס של מחבל".

"ראש השב"כ חייב להתערב"

חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד מלווה באופן אישי את המקרה, והגיע לדיונים בבית המשפט. הוא גם ניסה לבקר את הלוחם בכלאו מכוח חסינותו הפרלמנטרית. בשיחה איתו הוא מביע זעזוע מהתנהלות גופי האכיפה בפרשה.

"האירוע הזה הוא טירוף מערכות מוחלט", אומר הלוי, "השופטת הסכימה שזה התחיל במתקפה פרועה של הערבים, יש סרטון שמראה את זריקת האבנים שלהם על המתיישבים. ומכאן, לאן שלא תיקחי את הפעולה הזאת – לא יכול להיות שמנעו ממנו עורך דין. לא יכול להיות שפרקליטות המדינה והשב"כ יתעללו בחייל צה"ל שעשה פעולה מבצעית. גם אם הייתה טעות בשיקול דעת או נעשתה פעולה חריגה – ואני לא בטוח שזה מה שהיה שם – תחקרו אותו, אבל מתייחסים אליו כאל אחרון המחבלים".

חבר הכנסת הלוי מזכיר כי אירועי זריקות אבנים מוגדרים, ובצדק, כניסיון רצח לכל דבר, גם על ידי מפקד אוגדת איו"ש. "לאחרונה הציבו מארב מול הכפר לובאן וירו בזורקי האבנים באופן מודע כדי למנוע את ניסיונות הרצח שם. אז גם האירוע הזה התחיל בפח"ע של זריקות אבנים, איך המדינה מעזה לא לתת עורך דין לחייל שפעל באירוע כזה?! אלו מגבלות שאנחנו מאפשרים למערכות רק במקרים מאוד קיצוניים".

כמי שהשתתף בדיון בבית המשפט, הוא מציין עוד שתי שאלות משפטיות קשות בתהליך. האחת קשורה לסרטון שהראה לשופט עורך הדין מטעם ארגון 'חוננו', נתי רום. בסרטון נראית גופת המחבל שלכאורה נורה למוות על ידי חייל צה"ל. "כמובן", מציין הלוי, "מדובר באיש חמאס, הכול סביבו בתמיכה חמאסית, אחיו תומכי שאהידים. את רואה את המחבל שנטען בהאשמות הפרקליטות והמשטרה כאילו נורה בחזה מקליע, וכשרואים את הגופה שלו לא רואים לא טיפת דם ולא פצע, כל מה שחובש מתחיל היה צריך לזהות. כמה חובשים הסתכלו על התמונה ולא ראו שום דבר שנראה כמו ירי בחזה". הגופה עצמה נקברה במהירות הבזק לאחר האירוע על ידי המחבלים, מה שגם אינו מסייע לבירור האמת.

את השאלה השנייה מפנה חבר הכנסת הלוי לגופי החקירה: "שאלנו בדיון: האם עצרו את הפורעים? אפילו רק לטובת החקירה. הרי זה אירוע חיכוך, לחיכוך יש שני צדדים, מה עם הצד השני? למה לא עצרו את האחים של המחבל, מי שהיו איתו בזריקת האבנים? למה הם לא נחקרים במרתפים?"

השאלות הללו, לדברי הלוי, יוצרות תמונת מציאות שהיא "הדיוטא התחתונה", כלשונו, של גופי האכיפה של מדינת ישראל: "סיכום התיק הוא כזה: באים אויבי ישראל, זורקים אבנים על ישראלים בכבישי שילה. לא רק שהם לא נעצרים ולא רק שהם לא נחקרים, אלא כשיש חייל שמגיב – בלי קשר לשאלה אם התגובה שלו הייתה ראויה או לא – מפילים את העלילה הזאת על החייל. ואחרי כל הרשלנות הפושעת הזאת, לא מאפשרים לו להיפגש עם עורך דין. מה זה אומר לחייל? אנחנו יכולים להעליל עליך עלילה, ונמנע ממך כל אפשרות להתגונן. הנשמע כדבר הזה במדינת ישראל?!"

המציאות הזאת, שמתרחשת כמדיניות של המחלקה היהודית, מחייבת, לדעתו של ח"כ הלוי, בדק בית עמוק של כל המערכות הרלוונטיות – פרקליטות, שב"כ וגם צה"ל, ששותק נוכח מעצר כזה של חייל בשירות מילואים. "ראש השב"כ חייב להתערב במקרים הללו", הוא קורא לדוד זיני, "זה קו אדום שאסור לעבור. אנחנו כחברי כנסת מזמן רצינו לשנות את חוק המעצרים, שנותן לגורמי האכיפה ולשב"כ כוח מופרז. אנחנו רואים שלא משתמשים בו רק נגד אויבי המדינה, אלא גם נגד נאמני המדינה שמשרתים יומם ולילה. צריך להבין מה דבר כזה מחלחל לאזרחים ומשפחותיהם". השלכה חמורה נוספת היא השדר ללוחמים: "זה שיגעון גמור, אנשים שלנו נמנעים ויימנעו בסיטואציות הללו מלהגיב, ואז זו כבר סכנה ביטחונית לכולנו. אנשים לא יגנו על עצמם מפחד השב"כ".

גם השר עמיחי שיקלי הוציא השבוע הודעת גינוי להתנהלותו הדרקונית של השב"כ נגד הלוחם: "על בסיס המידע הקיים, ועל רקע זהותו של ההרוג, נסיבות התקרית וזהותו של משרת המילואים שייתכן כי הוא שפגע בו, השימוש במעצר תוך מניעת מפגש עם עורך דין נראה על פניו כצעד דרקוני, קיצוני ובלתי קביל. גם אם חלילה יתברר כי איש המילואים לא פעל כשורה או עבר עבירה, אין בכך כדי להצדיק שלילה של זכות יסוד בסיסית כל כך, הזכות לייצוג משפטי".

מנכ"ל מועצת יש"ע, עומר רחמים, מוטרד במיוחד מהמקרה הנוכחי. התושבים שתחת אחריותו ביהודה ושומרון הם הנפגעים הראשונים מהשימוש בכלים הדרקוניים של השב"כ, ובדרך כלל בסוף התהליך מתגלה שההר הוליד עכבר. "בראש ובראשונה, אני מבקש לצאת חוצץ נגד השימוש בכלי הלא דמוקרטי של מניעת מפגש עם עורך דין", אומר רחמים, "זכויות נחקר הן זכויות יסוד בכל דמוקרטיה. כשמשתמשים בכלי כזה, זה צריך להיות בקצה הקצה של הסקאלה, מה שלא יכול להיות במקרה של לוחם מילואים ששירת כל כך הרבה. זו בוודאי לא פצצה מתקתקת בשום צורה. לכן, השימוש בכלי הזה פסול מיסודו. מותר למערכת הביטחון לחקור מקרים, אבל לא באמצעות שימוש באמצעים לא דמוקרטיים ולא לגיטימיים.

"לצערי, בכלי הזה של מניעת מפגש משתמשים בעיקר כלפי תושבי יו"ש. לא משתמשים בו כמעט לא נגד ארגוני פשע ולא כלפי אף ארגון אחר. לכן אני בהחלט מוטרד מהשימוש בכלי הזה כלפי תושבי יו"ש, שהם אזרחים נורמטיביים שומרי חוק. אין שום צורך בשימוש בכלים ממדינות סובייטיות כדי לבצע חקירה, יש כלים של מדינות דמוקרטיות".

לתגובות:

 [email protected]