כל אדם פוחד מדברים שונים. יש אנשים, כמוני, שפוחדים מטיסות. אחרים פוחדים מעלייה במעלית, או מחרקים או מעכברים, מגובה או מצפיפות. ואילו חברתי טלי פוחדת ממס הכנסה ומע"מ. אומנם בתור עצמאית יש לה משרד רואי חשבון שמטפל בכל העניינים הכספיים לכאורה, וכמובן שהיא ישרה ומנהלת את כל ענייניה על פי חוק, אבל היא רועדת בכל פעם שפונים אליה משם בעניין כלשהו. לכן מדהים שדווקא לה קרה הדבר הכי מפחיד שיכול לקרות, ואני מעבירה את רשות הדיבור אל טלי:
"לפני כשנתיים החלפתי מנהל חשבונות ועברתי למישהו חדש. לצערי, הוא נתן לי עצה שלשיטתו הייתה נכונה, אך לשיטתם של שלטונות המס – ממש לא. ביום לא בהיר אחד הוזמנתי למשרדיהם לפגישה, ולחרדתי הרבה מיד כשהגעתי קיבלה את פניי פקידה קשוחה ומאיימת שהודיעה לי: 'גברת, את בחקירה, כל מה שתאמרי יוכל לשמש עדות נגדך'. היא התחילה לחקור אותי על אותה עצה שקיבלתי, שלתדהמתי הרבה התבררה לי כעבירת מס של ממש. 'את יכולה להגיע לנווה תרצה בגלל דבר כזה, אפילו לשנה שלמה', הזהירה. ראיתי שחור מול העיניים. מאין לי לדעת שזו עבירה? מה לי ולחוקי המס? אלמלא עצתו של אותו רואה חשבון לא הייתי נופלת בפח הזה לעולם, הרי אני מקפידה כל כך לעשות את הכול כנדרש.
דמעות זלגו מעיניי במשך רוב החקירה, עד שהחוקרת בעצמה התחילה לרחם עליי. לבסוף היא העבירה אותי לטיפולו של אדם אחר, קשוח כמותו לא פגשתי מימיי. הוא אמר לי דברים קשים כגידים והיה לי קשה מאוד לעמוד מולו. במשך תקופה הוזמנתי שוב ושוב לפגישות, שיחות וחקירות, הכול בגלל מספר אחד קטן שכתבתי ולא היה במקום. כמובן שבעלי תמך בי מאוד באותה תקופה, וגם הרב שלנו הבטיח לי שהכול עוד יתהפך לטובה ואין סיכוי קלוש שאגיע לכלא. אך בכל אופן דאגתי".
הפקיד הפך לידיד
אולי יעניין אתכם
"יום אחד הפסיקו לקרוא לי. לא שמעתי מהם כלום, לא קיבלתי מכתב בדואר ולא שיחת טלפון. שכחו ממני? אולי יניחו לי לנפשי? במשך תקופה עדיין היה שד קטן מדגדג בקצה מוחי, מאיים עליי עם 'חכי ותראי מה הולך לקרות לך מהם', ומיד חלישות הדעת הייתה תוקפת אותי. אך ככל שנקפו החודשים חשתי רווחה. ככל הנראה הכול הסתיים, כך חשבתי.
אולם בוקר אחד הגיע אליי מכתב שמזמין אותי לתחקיר נוסף. בעלי עודד אותי לפני הנסיעה: 'את חייבת לנסוע לשם, והפעם להאמין ברחמים הגלויים של ה', ואת תראי שגם בשר ודם ירחמו עלייך'. החלטתי שאני באמת נוסעת לשם מתוך אמונה ברחמי ה' עליי.
קיבל את פניי אותו פקיד מעורר אימה. הוא חייך אליי בידידות, שאל אותי מה שלומי ואמר: 'אנחנו רוצים לעזור לך לסיים את הכול. בואי, אני אראה לך מה את צריכה לעשות'. הוא נתן לי טיפים מתחת לשולחן שלא היה אמור לתת, הסביר לי איך הכול יסתדר ועוד יתהפך לטובה ואפילו יישאר לי עודף, הלך איתי מחדר לחדר, מפקיד לפקיד ולא נח ולא שקט עד שהכול הסתיים על הצד הטוב ביותר. אותו אדם שמילא את לילותיי באימה היה זה שסיים בשבילי את הכול לטובה. כשיצאתי מהמשרד סימאו את עיניי דמעות, אך הפעם הן היו דמעות של הכרת הטוב, של הודיה לבורא עולם על כי לא כלו רחמיו".
ממתק שוקולד דובאי
דרגת קושי:
קלה פלוס
זמן קלייה:
8-5 דקות
כ־10 קוביות גדולות או 20 קטנות
2 חבילות שוקולד חלב
1 חבילת שוקולד לבן
3 כפות שמן או 30 גרם חמאה
100 גרם פיסטוקים קלופים לא קלויים, או חצי כוס מחית פיסטוק מוכנה
כוס אטריות קדאיף קצוצות
30 גרם חמאה
מחממים תנור לחום של 180 מעלות. מניחים את האטריות הקצוצות בתבנית ומפזרים עליהן את החמאה, חתוכה לקוביות קטנות. אם בוחרים להכין את מחית הפיסטוק לבד, מניחים את הפיסטוקים בתבנית קטנה נוספת. אופים כ־3 דקות ומוציאים את הפיסטוקים. ממשיכים לאפות את הקדאיף עוד 4-3 דקות, עד להזהבה מלאה. מומלץ לערבב פעם אחת באמצע האפייה, ולהמשיך לאפות עד שהאטריות זהובות לחלוטין.
מניחים את השוקולד הלבן, שבור לקוביות, עם כף שמן או מעט חמאה מעל סיר עם מים רותחים, ומחממים על אש בינונית עד שהשוקולד נמס. טוחנים בבלנדר את הפיסטוקים עם כף שמן עד שמתקבלת מחית אחידה וחלקה. מוסיפים לשוקולד הלבן המומס את מחית הפיסטוק שהכנו לבד או מחית קנויה. מערבבים היטב, מוסיפים את הקדאיף הקלוי ומערבבים שוב.
מניחים בקערה את שוקולד החלב, שבור לקוביות, יחד עם כף שמן. מחממים מעל סיר עם מים רותחים 4-3 דקות, עד שהשוקולד נמס. מסירים מהאש.
מרפדים בנייר אפייה תבנית בגודל 10×20 סנטימטרים. יוצקים חצי מכמות השוקולד המומס לתבנית ומיישרים לשכבה אחידה בתחתית. מעבירים למקפיא ל־10 דקות. יוצקים על השוקולד את כל מלית הפיסטוק והקדאיף, משטחים לשכבה אחידה ומחזירים למקפיא ל־10 דקות. מוציאים מהמקפיא, יוצקים את יתרת השוקולד המומס ומשטחים בעזרת מרית על כל החלק העליון. מעבירים למקפיא לחצי שעה, כשהתבנית עטופה בניילון נצמד. לאחר מכן שומרים במקרר עד להגשה.
להגשה: חותכים לקוביות גדולות או קטנות, לפי מה שאוהבים, ומגישים.
לתגובות:
