את הסיפור הבא סיפרה לי חברה יקרה, ומוסר ההשכל שבו ליווה אותי זמן רב באמת הנוקבת שבו: שנזכה לראות מעלת חברינו ולא חסרונם.
"זה יישמע לך אולי קצת שחצני, אבל תמיד הייתי בחורה חכמה עם אינטואיציות חזקות. מאז שהייתי ילדה ראיתי שיש לי כישרון להבין ולאבחן את הבנות מסביבי בזכות מבט מעמיק יותר מרוב האנשים. אומנם זו תכונה יפה וטובה שקיבלתי מה', אך תכונה זו גם גרמה לי לגאווה לא מבוטלת ולתחושה שאני תמיד צודקת. הרגשה שאני מצליחה לראות את מה שרוב האנשים לא רואים, וכתוצאה מזה התגבשה בתוכי תחושה לא ממש מודעת שאני חכמה, עמוקה ומבינה יותר מכולם.
מכיוון שהרגשתי שאני בחורה איכותית ומיוחדת שידרתי את זה לסביבה בעוצמה, ואכן זכיתי להתחתן עם בחור מיוחד במינו, לפחות לפי מה שאמרו לנו. בחור צדיק וברוך כישרונות שכולם גמרו עליו את ההלל, משהו שלא מוצאים בכל יום. כמובן שגם החתונה שלנו הייתה מיוחדת במינה, בהתאם.
שלוש שנים עברו. בן בכור נולד ועוד אחד בדרך, ואני מצאתי את עצמי במקום האחרון שבו חשבתי להיות – חולמת על גירושין. בעלי אולי היה מיוחד פעם, אבל איכשהו כל מה שהוא עשה לא מצא חן בעיניי. הדיבורים שהוא דיבר פשוט לא עניינו אותי ולא ראיתי בו עומק. מה שעניין אותו שעמם אותי וכן להפך, כשאני התלהבתי ממשהו הוא הסתכל על זה בתימהון ופשוט לא הבין ממה אני עושה עניין. הכי מזעזע הוא שאפילו הצדיקות שלו, שבגללה כל כך רציתי את השידוך, נראתה לי כמו משהו שהוא עושה בעיקר כדי לרצות את הסביבה ולהיחשב מצליח, והרבה פחות בשביל עצמו".
אולי יעניין אתכם
לברוא טוב
"הנישואין שלנו כמעט נגמרו. גם אני וגם בעלי לא ראינו שום טוב זה בזה, והבית הפך להיות כמו שדה קרב, אומנם שקט אבל רעיל מאוד. אבל אז, לגודל הנס שלי, זכיתי לפגוש אישה מיוחדת שעושה שלום בית רק עם האישה ולא עם שני בני הזוג. והיא פתחה לי את העיניים, כפשוטו. ממנה למדתי עד כמה המבט שלנו בורא מציאות. היא הסבירה לי שברגע שאני מחפשת רע – אני אמצא, ובשפע. אבל אם אתחיל לחפש טוב – גם המבט הטוב בורא מציאות וזו מציאות מופלאה!
עבדתי קשה מאוד ביחד איתה כדי להבין שיש בתוכי התנשאות פנימית שבגללה אני בטוחה שאני יודעת הכי טוב, וכתוצאה מכך פסלתי ושללתי את כל מה שלא דומה לי. וברגע שניסיתי לראות את הטוב של בעלי, הוא פשוט התחיל להתגלות – וזה היה מדהים. היא לימדה אותי להניח בצד את מה שלא מוצא חן בעיניי ולהמתין. ואת יודעת מה הכי מדהים? שברגע שהנחתי לפגמים שלו, גם בעלי הניח להם והיה פחות צריך להפגין אותם. האווירה בבית נהייתה כל כך טובה ומקבלת ומאפשרת, ומה שיצא ממנו פשוט לא ייאמן.
בזכותה גם למדתי לראות שיש בי המון גאווה ולעבוד עליה, וכתוצאה מכך אני הרבה יותר מאושרת. מי שמרגיש שהוא הכי טוב אולי יכול לחגוג את ניצחונו על האנושות, אבל הוא גם נשאר מאוד בודד… זכיתי לחיי נישואין של אחווה אמיתית ואני מודה לה' על כך מכל ליבי!"
סלט חצילים קלויים עם טחינה, סילאן ופסטו
אחד הסלטים האהובים עליי ביותר. הכי נפלא לעשות אותו עם חצילים מסוג בלאדי, הם רחבים מעט ונראים קצת כמו מניפת חצילים. אם לא השגתם לכו על חציל קל, מבריק ובעל צבע כהה. על החציל עצמו אפשר לפזר כל מה שאוהבים: אגוזים קלויים, פרוסות שקדים, צנוברים, חמוציות. חגיגה אמיתית שגונבת את ההצגה לשאר סלטי השבת שלי.
דרגת קושי:
קלה
זמן קלייה:
כ־15 דקות
6-5 מנות
חציל גדול
4 כפות טחינה גולמית
2 כפות סילאן
מיץ מלימון אחד
3 כפות שמן זית
מלח ופלפל
אגוזי לוז קלויים וקצוצים
חופן חמוציות
לפסטו:
חצי חבילת בזיליקום, עלים בלבד
3 כפות שקדים (טחונים, פרוסים או שלמים, לא משנה באיזו צורה)
3 שיני שום
¼ כוס שמן זית
קולים את החציל: מניחים רשת על להבת הגז הגדולה ביותר ומניחים עליה את החציל (אפשר גם בתנור בגריל, חשוב להפוך אותו לכל הצדדים). קולים את החציל עד שהוא נשרף מכל הצדדים ומתרכך. מסירים מהאש ומצננים. קולפים את כל הקליפה השחורה, אך משאירים את הגבעול. מעבירים לצלחת הגשה גדולה. פורסים את החציל לפרוסות, אך לא עד הסוף, לקבלת צורת מניפה.
מכינים את הפסטו: טוחנים במעבד מזון או בבלנדר ידני את כל החומרים עד לקבלת ממרח אחיד.
יוצקים על החציל את הטחינה, הסילאן, הלימון ושמן הזית ומתבלים במלח ופלפל. מטפטפים על הכול פסים של פסטו. מפזרים אגוזים קצוצים, חמוציות ומגישים במרכז השולחן.
לתגובות:
סלט חצילים קלויים עם טחינה, סילאן ופסטו. צילום: שושי סירקיס