דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
טורים

הצביעו ד"ש

רק אצלי תמצאו נאמנות לדרך, רק לי יש ערכים, רק אני יכול לפצל ולהביא אחדות אמיתית. אני מתייצב בפניכם היום, ובפי בשורה

אני לא פחות טוב מאף אחד מהם. אילוסטרציה. ללא קרדיט צילום
אני לא פחות טוב מאף אחד מהם. אילוסטרציה. ללא קרדיט צילום

אני מבקש לנצל את הבמה המכובדת שניתנה לי כאן כדי להודיע הודעה חשובה: החלטתי לרוץ לכנסת.

כבר הרבה זמן אני מסתובב בתחושה שהעסק לא דופק ומגיע לנו יותר כי כמה אפשר, חייבים שינוי אמיתי ואנשים חדשים שיזרימו דם חדש. עם כל הצניעות שאין לי, אני האדם המתאים לעשות את זה: אני יודע להוביל שינויים (לאחרונה התחלתי לשתות קפה בלי סוכר), אני איש חדש (אף אחד הרי לא מכיר אותי) ולא מזמן תרמתי דם, אם מד"א לא השתמשו בו אני יכול לבקש שיזרימו אותו למערכת. הגיע הזמן שההנהגה שלנו תורכב מאנשים ערכיים, עם עשייה מוכחת ויכולת עמידה בלחצים. כל מי שקצת מכיר אותי יודע שאני לא עונה על אף אחד מהתנאים האלה, מה שאומר שאני ממש מתאים להיות פוליטיקאי.

עכשיו תשאלו: אם אתה כל כך מתאים, איפה היית עד עכשיו? למה עמדת מהצד כל השנים האלה במקום לקפוץ למים ולהציל את המדינה? כמו כל פוליטיקאי טוב, אחלק את התשובה שלי לכמה חלקים. אל"ף, אתם צודקים. בי"ת, אתם טועים. גימ"ל, פוליטיקאים לא קופצים למים כי זה מקמט את החליפה. דל"ת, זו שאלה קנטרנית שנובעת ממניעים פוליטיים צרים, ואני עסוק אך ורק בטובת המדינה והצלתה מציפורני אינטרסנטים שמפיצים עליי שאלות כאלה.

אבל הסיבה האמיתית שבגינה אני מצטרף לפוליטיקה רק עכשיו היא שהאנושות מתחלקת לשני סוגים: אלה שאוהבים להתרוצץ, להיפגש, לנהל את העולם, ואלה שרק רוצים לשבת בבית בשקט. אני שייך לסוג השני כי אין לי כוח לבני אדם, והתרוצצות באוגוסט עושה לי עיגולי זיעה בבית השחי. עם כל הכבוד, אני מעדיף את הבית שחי. סליחה, את הבית שלי. מי הגאון ששם את האות ל' ליד האות ח' במקלדת?!

אולי יעניין אתכם

לא פחות מתאים מליברמן

אז למה בכל זאת החלטתי לרוץ לכנסת? קודם כול, כדי ללקק – סליחה, לחוקק – חוק שיאסור מקלדות עם סמיכות של ח' ול'. פרט לכך, יש אישה חכמה אחת שכבר שנים מדברת איתי על המצב ואומרת: "תאמין לי, אם אתה רץ לכנסת אני מצביעה לך". ואני עונה לה: למה אמא, את לא רוצה את טובת המדינה?

מה לי ולפוליטיקה, מה לי ולהנהגה.

אבל עם הגיל בא השכל, ואחרי שנים של הכחשה הגעתי למסקנה הבלתי נמנעת שאמא תמיד צודקת. אי אפשר יותר לצפות מן הצד, הגיעה העת ובשלו התנאים והעם מפציר והמדינה משוועת וכל המילים האלה שמועמדים לכנסת אומרים כשהם מודיעים שהחליטו לרוץ ושאצלם תהיה פוליטיקה אחרת. כלומר לפני שאנחנו מגלים שהפוליטיקאים מתחלפים, אבל הפוליטיקה נשארת.

אני, לעומתם, לא חושב שאני הכי מתאים. אני יודע את זה. עובדה שעד עכשיו היו המון מלחמות ומשברים ובעיות, ומהרגע שהכרזתי על הצטרפותי למרוץ עדיין יש משברים ובעיות ומלחמות אבל לפחות יש אופטימיות, מרגישים את התקווה באוויר. ובכל מקרה, אני לא מתכוון להיות היחיד במדינה שלא רץ לכנסת. כולם רצים, כולם פורצים, כולם רושפים אש וגיצים. גם אני רוצה. גם אני יודע לצייר את המטרה אחרי שיורים את החיצים.

ועם כל הכבוד, אני לא פחות טוב מהם. אני חלש ביחסי אנוש כמו ביבי, גרוע באנגלית כמו איזנקוט, מדבר שטויות כמו לפיד ולא פחות שקרן מבנט. הנה, אתם רואים איך שיקרתי בלי למצמץ, הרי כולם יודעים שאי אפשר להגיע לרמה של בנט. אני טירון כמו וינטר, מלא בעצמי כמו פייגלין, מעורפל כמו ארדן, מדבר בלי סוף כמו סמוטריץ', רודף פרסום כמו בן גביר וחי בסרט כמו אבי מעוז. אה, וכמו ליברמן גם לי אין הישגים שאפשר להתגאות בהם, למרות שהוא בפוליטיקה כבר 27 שנה ואני בקושי 2.7 דקות.

תבחרו בי, אני האדם הלא נכון בזמן הממש לא נכון. הדעות שלי עמומות, היכולות מוגבלות, היומרות הזויות ואני לא עובר את אחוז החסימה, מה שמוכיח שאני עומד בתנאי הסף הנדרשים למפלגה חדשה. אני מתחייב לגייס חרדים, לגייר לא יהודים, לבצע רפורמה משפטית בהסכמה רחבה, להפיל את המשטר באיראן, לגרום לעולם להתאהב בנו, לסגור את הגירעון במאזן התשלומים ולהביא לשגשוג כלכלי, ביטחון עצמי ושלום עולמי.

וכמובן, אני בעד אחדות. בגלל זה אני לא מתאחד עם אף מפלגה אחרת.

שנית הגוש לא ייפול

אני יודע, תכף יתחילו להאשים אותי שאני לא עובר את אחוז החסימה ובגללי הגוש ייפול. אז קודם כול, חייבים להשתחרר כבר מהעניין הזה של הגושים. כשיש גושים בחלב זה סימן שהוא פג תוקף והגיע הזמן לזרוק אותו. את הגוש, אני מתכוון. בחלב צריך לעשות רפורמה ולתת ללקחאים את הכוח. זאת אומרת לתת לחקלאים את הכול. מה יהיה עם הסמיכות הזאת של ח' ול' במקלדת, זה ממש לחם. סליחה, חלם.

שנית, גם אם תקום ממשלת שמאל הגוש לא ייפול כל כך מהר. קודם יפנו את החוות, אחר כך את יישובי גב ההר, ורק בסוף בסוף את גוש דן. אז אל תעשו עליי מניפוחציות.

שלישית, כל הדיון הזה לא רלוונטי כי אני בכל מקרה עובר את אחוז החסימה. אה, קודם אמרתי משהו אחר? נו, תראו איך אני מתאקלם מהר בפוליטיקה. אני כבר כמעט ראוי לאחוז בשולי גלימתו של בנט.

ובכלל, תראו לי מקרה אחד – אחד! – שבגלל פיצולים הגוש לא השיג רוב ולא הצליח להקים קואליציה. אוקיי, בשנת 1992. וב־2019 כשבנט ושקד לא עברו את אחוז החסימה ובזבזו ארבעה מנדטים. וב־2022 מרצ ובל"ד לא עברו ובזכות זה קמה ממשלת ימין. בסדר, ביקשתי מקרה אחד, לא שלושה. ובכל אופן זה לא מוכיח שום דבר.

כי אני ארוץ לבד, אני לא מאמין במשחק קבוצתי. כבר שנים מנסים ללחוץ עליי להצטרף לקבוצת ריצה, אבל אני סוליסט, לכן אני לא רץ. ואם אני רץ זה לבד כי אני לא שייך לאף מחנה, אני נאמן רק לערכים שלי ולקולות שאני עומד לזרוק לפח. או שתרוצו בדרך שלי, או שמצידי כולם ייפלו מהרגליים. רק אני יכול להוביל, רק אני יודע את הדרך, מסתכל רק במצפן האישי שלי ולא מקבל עצות מאף אחד. אל תחסמו אותי, אז אני לא אהיה אחוז חסימה.

אני לא פוחד, כי אני מאמין באמונה שלמה ביועץ התקשורת שלי ובמה שהוא אמר לי להגיד. וגם אם לא אגיע אל היעד, עצם ההשתתפות היא קריאת תיגר על הסדר הקיים ופריצת דרך למשהו, עוד לא ברור מה. כנראה עלייה של יאיר גולן וירידה מרמת הגולן.

אז החלטתי לרוץ, אבל אחרי מאה מטרים התעייפתי. והדרך לכנסת ארוכה, אני לא חושב שאצליח לשמור על קצב בעליות לירושלים. בקיצור חזרתי הביתה, ועכשיו אני יושב פה ומחכה שהציבור יתפכח ויבין שרק אני יכול להציל את המדינה. אם אשיג שישה מנדטים או פחות אוכל לדרוש את ראשות הממשלה, וגם להחליט שהבית שלי הוא המעון הרשמי. תצביעו לי, אני מתחייב לשבת כל היום בבית בלי לפגוש אנשים, בלי לעשות נזקים, וכולם יהיו נורא מרוצים.

לתגובות:

[email protected]

 

אני לא פחות טוב מאף אחד מהם. אילוסטרציה. ללא קרדיט צילום

 

 

 

 

 

 

מה לקרוא עכשיו