טורים
פצע בשפה
יום הלשון העברית גרם לי לתהות מתי נכבד את עצמנו, למה השלטים היחידים בעברית הם אלה שמכוונים ליציאה, והאם אני בעד מקושקשת או שקשוקה
דביר שרייבר
טורים
הפרטה עכשיו
שלושה סיפורים שונים אבל קשורים גרמו לי להבין שאם צה"ל ובג"ץ לא מוכנים לשפר את שירות הלקוחות שלהם – זה הזמן לעבור למתחרים
טורים
על שומה ולמה
אם רה"מ נוסע לפגוש את טראמפ כדי לתאם דרכי פעולה, אבל בסוף עושה רק מה שאומרים לו, האם מבחינת הרשויות האמריקניות הוא שכיר או עצמאי?
טורים
על הגיסים
חנוכה הוא חג מושלם, מלא רוחניות וחסכוני מאוד בקלוריות. אילו היינו כותבים יומן במהלך החג, הוא מן הסתם היה נראה ככה
טורים
נשפך השמן
שמן זית הפך לסמל הניתוק הישראלי נוכח השקר הפלשתיני
טורים
שי לחג
רה"מ בוודאות יקבל חנינה, או שלא. כדי לא להסתבך עם טראמפ המערכת צריכה למנות חוקר מטעמה לפרשת הפצ"רית, ונראה לי שאני יודע מי המועמד
טורים
השבט הישן
איך מודיעים על פעולה בלי ווטסאפ ומה עובר לנו בראש כשאנחנו רואים את מליאת ההנהא"ר. בני עקיבא, לא מה שהיה פעם
טורים
עב הטיח
יום יבוא וננקה את האורוות, נמגר את השחיתות ונהיה מדינה מתוקנת. עד אז, כלי העבודה הכי שימושי פה הוא שפכטל
טורים
אוון ותרפים הפצר
אני מכיר את פרשת הפצ"רית משלוש זוויות קרובות, קרובות מדי. אילו הייתי יכול לחזור 40 שנה אחורה הייתי שמח לשנות את זה
טורים
הפריצה לפצ"רייה
התסריט מאולץ, הדמויות מרושלות והתפניות הדרמטיות מהירות מדי. החדש של יפעת תומר־ירושלמי מספק הרבה אקשן, אבל סובל מחוסר אמינות מובנה
טורים
אבא של שבת
שמועות עקשניות טוענות שהשבת הקרובה עומדת להיכנס בצהריים. איך מתכוננים, מתי משלימים שנ"צ, ומה הסיכוי שיישארו לנו מים חמים במקלחת
טורים
הפרזה פראית
איך יקוים ההסכם ברצועת עזה וחמאס יפורק מנשקו? בשלושה אמצעים: לחץ אמריקני, רצון טוב ושעון חורף